מתי התחילו העליות של יהודים לארץ ישראל? אתם יודעים?
רובכם יגידו שזה כשהברון רוטשילד החל לטפל בנושא איפושהוא בסוף המאה ה-19.
אבל האמת היא שיהודים החלו לעלות לארץ בצורה מאסיבית (לא כבודדים) עוד הרבה לפני. כבר במאה ה-16.
אז שנתחיל לספר את סיפור העליות לארץ? הנה זה בא.
נחלק את התקופה לשני חלקים:
ידוע שבארץ ישראל מתקופת הרומאים לאחר כשלון מרד בר כוכבא נותרו בארץ מעט יהודים.
המצב הזה ליווה את ארץ ישראל כמעט 1500 שנים בהם העם היהודי נפוץ לכל רחבי העולם וקיווה תמיד לחזור לארץ הקודש.
כנראה שהיו לא מעט אנשים שעלו לארץ אבל הם היו בודדים ולא ניתן להתיחס אליהם כמסה שניתן לקרוא לה עלייה.
המאה ה-16 – עלייות לצפת וטבריה
במאה ה-16, התחדש היישוב היהודי בטבריה וסביבתה בעזרת דונה גרציה ודון יוסף נשיא ב-1558. ולאחריהם בעזרת דון שלמה בן יעיש. יישוב היהודי בטבריה התקיים כמאה שנים. בתקופה זו עלו גם רבי יוסף קארו ורבי יעקב בירב ורבנים רבים אחרים לצפת.
המאה ה-17 – עליית השל"ה
ב-1621 עלה השל"ה לארץ ישראל והצטרף למנהיגי היישוב היהודי בארץ, בעקבותיו הייתה עלייה ניכרת לארץ מפראג ובוהמיה וממקומות נוספים. השל"ה עצמו מתאר בשמחה, כי בימיו נהיה המקום בירושלים צר מחמת העולים הרבים.
שנת 1700 לספירה – עליית רבי יהודה חסיד
רבי יהודה חסיד היה דרשן בליטא שיזם תנועה חברתית-משיחית לעלייה לא"י, ועלה לירושלים בראש חבורה של אוהדיו ותלמידיו. הוא רכש בירושלים את המגרש שעליו הוקם מאוחר יותר בית הכנסת הקרוי על שמו. נודע בחסידותו, וכונה על שמה "רבי יהודה החסיד". חבורתו כללה גם שבתאים ובעלי נטיות שבתאיות, ויש הסבורים שאף הוא היה בעל זיקה לתנועה השבתאית.
ב-1697 הוא חולל תנועת עלייה לארץ ישראל, מתוך מטרה לקרב את ביאת המשיח. תחילה התארגנה קבוצה מצומצמת של כ-31 משפחות, אך במהלך המסע הארוך שארך כ-3 שנים, הצטרפו לחבורה יהודים רבים נוספים. בסופו של דבר מנתה הקבוצה כ-1,500 איש, שביניהם תלמידי חכמים ורבנים חשובים, חלקם נודעו כשבתאים מובהקים, כחיים מלאך, או שנחשדו בכך. בסופו של דבר, לירושלים הגיעו בשנת 1700 כ-1,000 איש.
הקהילה היהודית בירושלים מנתה באותה העת כ-1,200 יהודים, והגעת הקבוצה כמעט והכפילה את גודל הקהילה. עוד בטרם הגיעה הקבוצה לירושלים, נעשו הכנות בשיתוף עם היישוב האשכנזי בירושלים והוקמו עבורם 40 בתים לדירות וכן הוקמו בית כנסת, בית מדרש, מקווה ובורות מים לקליטתם הראשונית.
ימים ספורים לאחר הגיעו לירושלים, בשנת 1700, נפטר רבי יהודה חסיד, בהיותו כבן 41 שנים.
המאה ה-18 – עליית הרב חיים אבולעפיה לטבריה
ב-1738 נודע לד'אהר אל עומר, שליט הגליל, כי הרב אבולעפיה רוצה לעלות ארצה מאיזמיר. דאהר כתב לו כי הוא מזמין אותו לחדש את היישוב היהודי בטבריה, שהיה הרוס מזה 70 שנה, ובכך לחדש את היישוב היהודי בגליל. שאיפתו של הרב חיים אבולעפיה לבוא לטבריה נבעה מכך שסבו, הרב חיים אבואלעפייא הזקן, היה רב העיר של טבריה טרם נחרבה. ב-1740, כשהגיע הרב אבולעפיה מאיזמיר בראש משלחת של עשרות אנשים, קיבל אותו דהאר אל עומר בכבוד, "הלבישו לבוש יקר הערך כלבוש מלכות. וכל אשר שאל ממנו הרב לא חסר דבר". בעיר נבנה בית כנסת "נאה ומפואר מאין כמוהו בכל א"י", על חורבות בית הכנסת העתיק שבו התפלל האר"י. בית הכנסת נקרא בשם "עץ החיים". יש מסורת בלתי מבוססת שבאותו מקום היה מושבה האחרון של מוסד הסנהדרין. ר' חיים אבולעפיה ותלמידיו חידשו אף את בית הכנסת העתיק בשפרעם.
המאה ה-18 – עליית החסידים – תלמידי הבעל שם טוב
בין השנים 1777- 1747 החלו גלי עליית החסידים לארץ ישראל בקבוצות וביחידים ביניהם רבים הקשורים לרבי ישראל בעל שם טוב. את עלייה זו מציינת במיוחד שיירה המונית שבאה ב-1777 והתיישבה בגליל, והייתה השיירה המשמעותית הראשונה של חסידים שהגיעה לארץ והגדולה מהקבוצות שהגיעו באותה עת. השיירה הונהגה בראשות רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקליסק תלמידיו של המגיד ממזריטש ממשיכו של הבעש"ט ומנתה כ-300 איש שהיוו כ-5% מכלל היהודים בא"י באותו הזמן. רובם של העולים בעלייה זו לא היו חסידים, אלא כאלו שהצטרפו לקבוצה החסידית בדרך לארץ. בזכות עלייה זו והתשתית שיצרה חוזקו קהילות יהודיות שונות בארץ והתחזקו קשרים בין יהודי אשכנז החסידים לבין חכמי הנסתר תלמידי קבלת האר"י הספרדיים.
תחילת המאה ה-18 – עליית תלמידי הגר"א - עליית הפרושים
גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בא"י בתחילת המאה ה-19 (1808). עלייה זו כללה מאות עולים ובתוכם משפחות צעירות, שעלו ארצה בשלושה גלים עיקריים והתיישבו תחילה בעיקר בצפת ובטבריה. עלייה זו מכונה "עליית תלמידי הגר"א" מפני שכמה ממנהיגי העלייה הבולטים הכירו את הגר"א והיו קרובים למשנתו. עלייה זו נתמכה כמו כל היישוב בארץ גם מכספי החלוקה שנאספו ע"י השד"רים, ומנהיגים מעלייה זו אף יצאו בעצמם לחו"ל כשד"רים. אנשי עלייה זו וצאצאיהם ב"יישוב הישן" נקראו "פרושים". העולים בעלייה זו השפיעו בצורה דרמטית על היישוב היהודי ב"ארבע ערי הקודש", ובין השאר נטלו חלק משמעותי ביציאה מן החומות ובהקמת פתח תקווה.
העלייה הראשונה – 1883-1903
כמה עלו? - עלו לא"י כ-25,000-35,000 עולים מרוסיה (מתחום המושב), רומניה, ותימן ("אעלה בתמר") שהיו בעלי משפחות דתיות יהודים יחסית מבוגרים, בעלי משפחות, מעמד בינוני נמוך, זעיר בורגנים, סוחרים, מסורתיים. חלק קטן מהם היו צעירים וסוציאליסטים רווקים ( אנשי ביל"ו) הסיבות לעלייה: הפוגרומים של 1881 ה"סופות בנגב", כינוס ועידת קטוביץ 1884, כינוס הקונגרס הציוני הראשון 1897. התוצאה - הקמת 28 מושבות בשני גלים: שנות ה-80 ושנות ה-90 של המאה ה-20. (4 נוספות בחורון נבזזו). המושבה הראשונה שהוקמה היא ראשון לציון ואחריה הוקמו פתח תקוה, מזכרת בתיה, זמרין (זיכרון יעקב), ראש פינה, יסוד המעלה ונס ציונה -7 המופלאות. בנוסף הוקמה גדרה ע"י הביל"ויים. צורת ההתיישבות: המושבה, המאופיינת בכך שהאדמה שייכת לפרטים שקנו אותה בכספם. צורת העבודה היא עבודה משפחתית עם עבודה שכירה (בד"כ ערבים) ואמצעי השיווק גם פרטיים. עוד הוקמה ב-1884 אחוזת שושנת הירדן שננטשה והפכה ב-1890 למשמר הירדן. הקמת כפר סבא ע"י יחיאל מיכל פינס (1892), הקמת חוות הכשרה בסג'רה (1899), הקמת המושבות יבנאל, כפר תבור (מסחה), מנחמיה (1901), ביפו מתחיל תהליך "היציאה מהחומות" ומוקמות בסמיכות לעיר השכונות נווה צדק (1887), נווה שלום (1890) ומחנה יהודה (1896) מוסדות ומפעלים: הקמת בית הספר העברי הראשון בראשון לציון שבו לימדו בעברית, החל בראש פינה לימוד עברית בעברית (1886), נחנך קו הרכבת יפו-ירושלים (1892). סיבות לסיום העלייה: קשיים של העולים כמו העדר ידע בחקלאות, קושי כלכלי, התנכלות העות'מאנים והערבים, תנאי מחייה קשים |
העלייה השנייה – 1904-1918
כמה עלו? - עלו לא"י כ-25,000 עולים מרוסיה, רומניה, תימן, בוכרה ועיראק. הרב היו בעלי משפחות דתיות. חלקם צעירים בגילאי העשרה, סוציאליסטים עם מודעות פוליטית, היסטורית, הקימו עיתונות ומפלגות. הסיבות לעלייה: פוגרום קישינב, כישלון מהפיכת 1905 תבוסת רוסיה ליפן. התוצאה - הקבוצה הראשונה שהוקמה ב- 1910 דגניה ואחריה הוקמו: הקואופרציה במרחביה, כנרת, תל עדשים, כפר גלעדי, תל חי ואיילת השחר. צורת ההתיישבות: הקבוצה, המאופיינת בכך שזאת התיישבות שיתופית על בסיס סוציאליסטי, על קרקע לאום והקואופרציה. דוגלים בשמירה, ועבודה עברית. הקמת חוות הכשרה חקלאיות בדלייקה (חצר כנרת), וכן בחיטין, באום ג'וני, בבית עריף (בן שמן) ובחולדה, הקמת הקולקטיב החקלאי בסג'רה (1908). הקמת הקואופרציה במרחביה (1911). מייסדים את אחוזת בית (1909). מקבוצה זו 3 ראשי ממשלה: דוד בן גוריון, משה שרת ולוי אשכול ו-2 נשיאים: יצחק בן צבי וזלמן שז"ר מוסדות ומפעלים: הקמת הגימנסיה העברית "הרצליה" – בית הספר התיכון העברי הראשון (1905), הקמת ארגון "בר גיורא" ו"השומר" (1907-1909), הקמת בית החולים האיטלקי בירושלים (1911). סיבה לסיום העלייה: פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914 |
העלייה השלישית – 1918-1923
כמה עלו? - עלו לא"י כ-35,000 עולים מרוסיה, פולין, רומניה וליטא שבאים על רקע אידיאולוגי ציוני-סוציאליסטי כחברים במסגרות ובתנועות, ומגורשים שברחו מהארץ בזמן מלחמת העולם ה-1. רובם רווקים. חלקם חוו את המהפכה הבולשביקית ברוסיה וראו את המדינה הופכת לקומוניסטית. הסיבות לעלייה: אכזבה מהמהפכה הבולשביקית 1917, פוגרומים ברוסיה שפרצו אחריה. צורת ההתיישבות: מתבטאת בשתי צורות חדשות קיבוץ ומושב עובדים. הקיבוץ נבדל מהקבוצה רק בגודל ובגישה האינקלוסיבית, כלומר לקבל כל מי שרצה, ולא "מי שלא שייך לנו לא מתקבל". דוגלים בעבודה, שמירה ושפה עברית. מושב העובדים הוא מעין נסיגה ברעיון השיתופיות ביחס לקיבוץ ולקבוצה. תל אביב הופכת לרשות עירונית (1921), פיתוח חיפה וירושלים, התיישבות בעיקר בעמק יזרעאל. הקיבוץ הראשון שהוקם היה עין חרוד (1921) ואחריו תל יוסף ובית אלפא. מושב העובדים הראשון היה נהלל (1921)והשני כפר יחזקאל. אנשי העליות ה-2 וה-3 מקימים חלק גדול מהמוסדות, שינהלו אחר כך את חיי המדינה. מוסדות ומפעלים: הקמת ההסתדרות (1920), הקמת תחנת הכח הראשונה בתל אביב (1923), הקמת גדוד העבודה. סיבה לסיום העלייה: מיתון כלכלי ומשבר בענף הפרדסנות שגרם למחסור במקומות עבודה. |
העלייה הרביעית – 1924-1932 - עליית הפולנים, עליית הקיוסקים
כמה עלו? - עלו לא"י כ-80,000 עולים מבלארוס, ליטא, לטביה, יוון צפון אפריקה ואסיה אך רובם מפולין, רובם מהמעמד הבינוני (עם כסף) משפחות שלמות, עירוניים, יחסית מבוגרים יותר, סוחרים המחפשים יעדי השקעה. בנוסף אליהם עלו גם צעירים סוציאליסטים ורווקים (כמעט מחצית מהעולים). הסיבה לעלייה: גזרות גראבסקי, שר האוצר הפולני שפגע, בעקבות שינוי המיסוי שיזם, בעיקר ביהודים האמידים, שינוי והחמרת תנאי ההגירה לארה"ב ודרום אמריקה. צורת ההתיישבות: עירונית - רבים מהם מגיעים לערים ובעיקר לת"א. (בנייה אקלקטית). הם מחוללים מפנה במסחר ובתעשייה בארץ כאשר בשלב ראשון כלל לא עסקו בחקלאות ורק בשלב מאוחר יותר הקימו את ענף הפרדסנות. הקמת עפולה (1925). גדולי האישים של העלייה ה-4: המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק והמשורר נתן אלתרמן. מוסדות ומפעלים: ייסוד האוניברסיטה העברית בהר הצופים (1925), הקמת חברת האשלג הארץ ישראלית ע"י נובומייסקי, הקמת הסוכנות היהודית בארץ ישראל (1929). סיבות להפסקת העלייה: משבר כלכלי שגרם לירידה מהארץ לרוסיה. הסיבות למשבר: משבר בענף הבנייה, פיחות במטבע הפולני ותיסוף בלירה,חוסר במקורות כספיים של הגופים הציבוריים. |
העלייה החמישית – 1933-1939 - עליית הייקים, עליית הנוער
כמה עלו? - עלו לא"י כ-250,000 איש, שהגיעו מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה ושילשו את מספר היהודים בא"י. עלייה מעורבת של צעירים רווקים אידיאליסטים, מבוגרים ומשפחות, רובם בעלי הון והשכלה אקדמית, בעלי מקצועות חופשים, כגון רופאים ומשפטנים עירוניים. שני ערוצי עלייה: ערוץ סרטיפיקטים שהבריטים נתנו עדיין בצורה נדיבה, ובעלי הון שלא הזדקקו לסרטיפיקט. הסיבה לעלייה: עליית הנאצים וחקיקת חוקי נירנברג, התגברות האנטישמיות, הסכם ההעברה בין גרמניה לתנועה הציונית, המצב הכלכלי בא"י שהיה טוב יותר מאשר בארה"ב שסבלה ממשבר כלכלי. צורת ההתיישבות: היות והגיעו עם היקף של הון אדיר, דבר שאפשר להם השקעה בתחומים רבים במשק. כמו כן עלו בני נוער ללא הוריהם שנקלטו בכפרי הנוער: בן שמן, כפר גליקסון, הדסים מאיר שפיה ובקיבוצים ברחבי הארץ. הוקם המושב השיתופי. ב-1934 הפכה הרשות העירונית תל אביב לעיר תל אביב. הקמת נהריה (1935). שתי התפתחויות חשובות בתקופת הנ"ל: הקמת נמל ת"א כתוצאה מסגירת נמל יפו בעקבות המרד הערבי הגדול ב-1939 – 1936, והקמת 52 יישובי חומה ומגדל שמוקמו באזורים שלפני כן לא התיישבו בהם יהודים וזאת כפועל יוצא מהחלטת ועדת פיל שקבעה שהשטח שייועד למדינה היהודית ייגזר מפריסת הישובים היהודים. מוסדות ומפעלים: בניית תחנת החשמל ההידרו-אלקטרית בנהריים (1933), הקמת יריד המזרח בתל אביב (1936), הישגים בולטים בתעשייה והקמת מפעלים גדולים, בנייה בסגנון בינלאומי. סיבה להפסקת העלייה: מלחמת העולם השנייה – 1939. |
אנו רואים אם כן שהעליות לארץ ישראל החלו עוד במאה ה-16 עד לימי קום המדינה.
אין ספק שעליות אלו תרמו רבות להקמתה בהמשך.
ובנימה היתולית אסיים עם המערכון לול לגבי העליות לא"י (שקרו כמובן גם אחרי קום המדינה)