האמונה הרווחת היא כי חווה פיתתה את אדם באמצעות תפוח מעץ הדעת, אך למעשה לא מופיע בסיפור הבריאה התנ"כי ולו אזכור אחד לתפוח.
הפרי האסור מוזכר בשם "פרי עץ הדעת", והשיוך לתפוחים נולד כנראה בעקבות ציורים מימי הביניים המתארים את הפרי כתפוח.
חוקרים מאמינים כי האמנים השתמשו בתפוח, כיוון שהפרי האדום והבשל מתקשר לתאווה בתרבויות רבות, ולכן תואר כפרי עץ הדעת.